חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984 - פסקדין

חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984 1
פרק א': פרשנות (תיקון: תשס"ז)
1. הגדרות (תיקון: תשמ"ח, תשנ"ב, תשנ"ז, תשס"ז, מס' 19- תשע"א)
בחוק זה -
"גרוטות רכב" - רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק או שנקבע כרכב באובדן גמור, וכן שלד של רכב או חלקים ממנו;
"השלכה" - לרבות זריקה, שפיכה, נטישה, השארה, או גרם לכלוך באופן אחר;
"חוק הגנת הסביבה" חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א 2011;
"כלי שיט" - כהגדרתו בפקודת הנמלים (נוסח חדש), התשל"א-1971.
"מכל למשקה" - כלי קיבול לשימוש חד-פעמי עשוי מתכת, זכוכית, פלסטיק, נייר או חומר אחר, שמשווקים בו משקה, למעט חלב ומוצריו, בין שהוא ריק ובין שהוא מלא;
"פסולת" - לרבות שיירי מזון, קליפות, ניירות, בקבוקים, תיבות, קופסאות, קרטונים, אריזות למיניהן, גרוטאות, פסדים, צמיגים, גזם, גזרי עץ, קרשים, סמרטוטים, בדלי סיגריות, אשפה מכל סוג וכן כל דבר אחר העלול לגרום אי נקיון או אי סדר, למעט פסולת בנין וגרוטות רכב;
"פסולת בנין", "פסולת גושית" - חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבניה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים;
"רכב", "רכב מסחרי" ו"רכב ציבורי" - כמשמעותם בפקודת התעבורה;
"רשות הרבים" - כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש או עובר בו למעשה;
"רשות מקומית" - למעט ועד מקומית;
"המשרד" - המשרד להגנת הסביבה;
"השר" - השר להגנת הסביבה.
פרק ב': השלכת פסולת ולכלוך ברשות הרבים (תיקון: תשס"ז)
2. איסור לכלוך והשלכת פסולת
לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים.
3. אחריות לגבי קטינים ברכב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: